שביעי של פסח:
- מתבאר לנו שיש שלושה שלבים של פסח : חג ראשון, שביעי של פסח.
- חג ראשון- יציאה ממצרים אבל לא ממש יצאנו ממצרים ייקח לנו עוד שבוע לצאת ממצרים ולעבור את הים ולראות את המצריים טובעים.
- הכותרת של היום הזה : "וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה השם במצרים ויראו העם את השם ויאמינו בהשם ובמשה עבדו " – יש בפסוק הזה שלושה שלבים מדרגות:
- וירא ישראל – ראייה חושית : הם רואים את הים נקרע שניים. הם חוצים והמצריים טובעים.
- ויראו העם את השם – יש יראה גדולה מאוד.
- ואז המדרגה הכי גבוהה ויאמינו בהשם – הרבי אומר שיש הרבה מדרגות של ראייה חושית: הרגש רואה, השכל רואה וגם האמונה יכולה לראות. כשאדם מרגיש משהוא, חווה את זה באופן ישיר – הוא רואה את הדבר זה ברור לו. גם כשהאדם מבין משהוא בצורה ברורה מאוד גם לפעמים אומרים בתנך אני רואה את דבריו- אני מבין את דבריו – אנחנו משתמשים בראייה כהבנה. אבל כשאנחנו מדברים על אמונה אנחנו מדברים על משהוא שלכאורה הוא לא ברור. איך יכול להיות שאמונה שאנחנו תופסים אותה כמשהו היפותטי כמשהו תלוש כמשהו שהוא לא ממשי – איך אנחנו יכולים להתבטא עליו כראייה ממשית?
- בא הרבי ואומר שכשאנחנו זוכים לאמונה, כמו שמדובר בשביעי של פסח, אנחנו מגיעים לשורש הכי גבוה של ההתקשרות לבורא. ובשורש הזה אנחנו זוכים להרגיש את הקב"ה בצורה כל כך ברורה ולא מפריע לנו דרך איזה ערוץ אנחנו מרגישים כי אנחנו מרגישים אותו ממש פה כשאנחנו מדברים עליו והוא שומע אותנו והיכולת הזאת להגיע לאמונה הזאת, מתאפשרת לנו בשביעי של פסח.
- בשביעי של פסח – שאז זה קרה והקדושה הזו נחתמה בזמן הזה וכל שנה שמגיע הזמן הזה אנחנו זוכים לקדושה גדולה של פסח.
בזמן הזה אנחנו זוכים לקדושה הגדולה של פסח – האמונה הזאת שאדם זוכה לה – הוא מגלה שהוא לא נפרד מהבורא שהקב"ה רוצה בקרבתו, שהקב"ה מקרב אותו אליו בצורה כל כך חזקה, כל כך אבסולוטית עד שבאמת מתגלה כאן האחדות שמעבר לנפרדים כשאדם מאמין בצורה מוחלטת בבורא הוא פתאום רואה שהוא אחד עם הבורא. ובמקום הזה נקרע לו הים – כל המסכים, כל ההסתרים, הכל נופל, הכל נמס, והוא רואה, הוא חי עם הקב"ה. כלומר גם אם הוא חי עם העולם הגופני והוא לא זוכה לעידן מבחינה אוניברסלית אבל הוא מרגיש שמעבר לכל ההסתרים יש בורא שמלווה שמשגיח שמתזמן את הדברים שתמיד נמצא מעבר לכתף שאני יכול לפנות אליו והיכולת הזאת לחיות בעולם של הסתר עם קשר ישיר לבורא מבלי שההסתר הזה יפריד בינכם זו הגדולה של פסח.
– הרבי מציע בהרבה מקומות אחרים לנצל את המדרגה הזאת והתודעה הזאת וההבשלה הזאת שאנחנו מגיעים אליה בשביעי של פסח – שהאמונה הופכת להיות כל כך מוחשית לדבר עם הבורא, לפרוש לפניו את הקשיים שלנו, את המורכבות שלנו, להתפלל על הקרובים לנו, להתפלל על דברים שאנחנו צריכים עבור עצמנו – לפתוח את הלב כמו שפותחים בפני החבר הכי טוב, כמו שפותחים בפני האבא, כמו שפותחים בפני עצמך כי הרי הוא זה אתה ואתה זה חלק ממנו. אז בוא נדבר בצורה כנה וכשאתה זוכה למדרגה הזאת אתה יכול לדבר על הכל. אתה מעלה את הכל וכיבכול הקב"ה שומע את הכל בלי שום אמצעים מתווכים וזה הרגעים הכי מתוקים לקב"ה. שסוף סוף הבן שלו פונה אליו לא מתוך סיסמה או תחושת ריחוק אלא מתוך תחושת קרבה הכי ממשית שיש ומדבר אליו ואומר לו אבא – " אני יודע שאתה שומע אותי אני לוחש לך עכשיו באוזן ואתה שומע כל תפילה וכל אות שאני אומר – אנא ממך אבי שבשמים השפע עלי כך וכך עשה לי כך וכך…".
אני יודע אמר הרבי שיש כאן עוד סוד – שהקב"ה ממלא את משאלתו של הבן זה לא רק בשביל הבן הוא עושה את זה גם בשביל עצמו. אז כשהאדם מבקש מהקב"ה עשה לי כך וכך הוא בעצם אומר לו ריבונו של עולם תגאל אותי ואותך יחד – גם אתה צריך את הגאולה הזאת גם אתה רוצה לצאת מההסתר גם אתה רוצה לחוות את עצמך ואתה רוצה שאחרים יחוו אותך בצורה גלויה ולא בצורה נסתרת.
- והיום הזה של שביעי של פסח – מסוגל לזה שנזכה ב"ה לאמונה מוחשית לאמונה של ראייה לאמונה שהיא מדברת מתוך קרבה מתוך וודאות פנימית מתוך זה יש לה את הביטחון לומר את כל אשר על ליבה עד שתזכה ב"ה לראות בעין ממש את הבורא גם בתוך עולם של הסתרים.
- שיהיה לכולנו חג שמח ומרומם
סכום שיעור – לפני פסח
בס"ד
קריעת ים סוף:
המפגש זו האמונה.
האמונה היכולת של האדם להיווכח להיות בוודאות פנימית שלא נסמכת על שכל או חושי. חוש – רואה, יודע, מרגיש, מדמיין אלא בלתי אמצעי – חוויה ישירה הימצאות התאחדות עם הדבר עצמו לא עם אמצעי ביניים. עשרת המכות מישהוא הביא צפרדעים…
זה עדות ראייה נסיבתית מתוך שאני רואה את ב אני מבין את א. אבל אני לא רואה את א. – ואין ביננו קשר ישיר.
בקריאת הים א נפל ופגשתי ישירות את ב. ב היה איתי לאותן השעות של קריעת ים סוף. יצאנו מים סוף ומשם נולד עם חדש. הכרנו את הבורא – הסתיימו 2000 שנות תוהו ומתחילים עכשיו 200 שנות..
המפגש זה אמונה – היכולת לדעת בצורה וודאית. יותר וודאי ממה שאתה יודע שיש שמש בשמים. כי אתה יודע שיש שמש בשמים כי יש לך עיניים – העיניים הן חיצוניות לך הן חושים. אתה יודע שיש מציאות אלוקית לא בגלל שיש לך עיניים ואתה רואה ושומע או חש על בשרך כמו שאתה חש את אור השמיים. כי ברור לך שיש הקב"ה בשמיים שיש לך אצבעות יותר ברור לך המציאות האלוקית מהגרמני המחבל כי זו מציאות פיקטיבית – המציאות האלוקית שנקשרנו בה היא עוגן היא וודאות היא אבסולוטית יותר מכל מציאות חושית שתהיה. אפשר הוכחה לכך לקבל מהחטופים – כל רגע נתון יכלו למות מאיפה מגיעה האמונה איך ממקום כל כך של פחד של מצב מצמית אתה מגלה את האור אז זו שאלה גדולה אחת התשובות האפשריות שאתה נמצא במקום שהכל נהרס כל הערכים כל המציאות כפי שהכרת אותה היא לא שווה כקליפת השם אתה מגלה את השקר של העולם ומתגלה לך אמת יחידה שהיא לעולם לא יכולה להימחק. בגמרא – יש עצם הלוז שאי אפשר לשבור אותה תמיד תישאר עצם קטנה אחת ומהעצם הזאת הם יקומו לתחיית המתים. יש בנפש המון אמונות וערכים וכו..וברגע האמת הן מתחילות לקרוס כך התפיסות כל הטילי טילים של מציאויות הכח מתחיל לקרוס מול המציאות ואז נשארת אמונה אחת.
יש בעולם שקר גדול , צביעות, שקר – הכל שקר הכל מזוייף לא אמיתי – אתם מחפשים עוגן. העוגן נהיה מחושל הוא יצוק מתוך תהומות הנשמה שלכם…
כשאדם נמצא בטרגדיות גדולות – הוא מבין את מה שחשוב בחיים. אחת הסודות שאנשים נמצאים במשבר מגיעים לאמונה.
מקשר ליציאת מצרים – יציאת מצרים או התהליך הזה דל עבדות שהגיע אחרי עשרת המכות האופי של המכות לערער כל דבר שאתה מחזיר ממנו מציאות – המים הם לא מים והשמים זה לא שמים והאנשים המפחידים הם לא תמיד כאלה מפחדיםמתחיל לתהות על אמיתות הדברים ואתה מחפש אמת שורשית עמוקה להישען עליה – עד שאתה מגלה את האמונה- וכשאתה מגלה את האמונה – מתגלים לך בו זמנית 2 דברים :
- במה אתה מאמין
- מאיזה כוח אתה מאמין בכוח מה אתה מאמין.
הדבר שאתה מאמין בו הוא כל כך עצום וזה נחשף כדי שתוכל להאמין בדבר הזה.
כדי להאמין בדבר כל כך עמוק אתה צריך לגלות עומק עצום שרק הוא יכול להאמין לתפוס להכיר באמת כזו גדולה.
האמונה שהתגלתה בפסח היא האמונה הכי גדולה שאפשר להשיג היא כל כך עמוקה שהיא מקיפה אותנו ל 5000 שנה קדימה לא משנה באיזה סיטואציה נהיה – אינקוויזיציה, פרעות, שואה – עדיין נגיד את ההגדה בכל דור ו'דור קמים עלינו לכלותנו והקב"ה מצילנו מידם. וגם אם אמי אמות וירו בי והסיפור הפרטי שלי יסתיים זה לא יסתור את האמונה שהתגלתה בפסח שהאמונה הזו גילתה 3 דברים :
- שהקב"ה נמצא העיקרי והוא היחידי שקיים
- אם קורה משהוא במציאות זה כי הוא ביקש שזה יקרה הוא היחיד שהוא בעל היכולת ואם הוא הביא את הגרמני או נוצרי לפגוע בנו לא עלינו במסע הצלב זה לא מכוחם אלא כי הקב"ה הוביל אותו אליך מסיבותיו הוא אני לא חייב להבין.
- שהוא מעורה הוא משגיח הוא נמצא לידך הוא רואה את הפחדים שלך ואת הקושי שלך הוא עושה דברים טובים גם אם אתה לא רואה את זה עכשיו.
שלושת הדברים הללו הם כל כך עמוקים כל כך יסודיים והם כל כך אבסולוטיים שהם נחקקו במציאות הם נחקקו בנשמה ושום דבר אחר לא יכול לערער עליהם הם הפכו להיות התשתית הבסיס.
מי שמאמין במילים זה השכל הספקנות שלי.– מאמין ל…
מאמין ב – אני אמין ב
לשנה הבאה בירושלים הבנויה.
סכום :
אנחנו חיים בתוך עולם סגור – אנחנו קולטים אותו דרך חושים ושכל אבל זה עולם מצומצם יש מעבר לזה עוד – שיכול להתגלות רק בכוחות אחרים שכרגע הם רדומים ורק שנעיר אותם נראה שיש משהוא יותר גדול וזו האמונה.
- לגלות אמונה- להישאר מבחוץ אבל לדפוק על המציאות ואז נראה הפרה של הסדר בתוך המציאות שלנו – מים הופכים לדם חול הופך לכנים ואז נגיד שיש כאן בורא. – דרך עקיפה דרך שכלית.
- אם אתה מחפש עוד ועוד – נפתח לך קרע קטן ואתה יכול דרך הקרע לפגןש את המציאות עצמה האמיתית האמונית הזאת לא באמצעות המציאות החושית השכלית – אלא באופן ישיר בלתי אמצעי על חושי – וזו אמונה השה לא להבין לדעת אמונה זה להאמין – לחוות באופן ישיר בלתי אמצעי את האמונה הזאת.
- עשר המכות כדי לסדוק את העולם ולכן קרענו את הים כדי לפתוח את זה ולהראות שיש משהוא יותר עמוק ולכן בתוך הסדר יש הרבה הפרה של הסדר אל תתקף בתורה מלאה את המציאות כפי שאתה מכיר אותה כי היא רק חלקית היא רק מצומצמת. יש מאחוריה מציאות הרבה יותר אמיתית.
- בחיחה הזה אנחנו קושרים קשרים חזקים ועמוקים עם המציאות שמעבר והיא זאת שמאפשרת לנו לגלות את הנשמה שלנו. כדי לחשוף .את המציאות העמוקה אנחנו צריכים לחשוף את הנשמה שלהן אמונה, תודעה נשמתית והתודעה הנשמתית הזו מכוח מה אני מאמין בה לא מכוח הדמיון, השכל, המחשבה אלא מכוח הנשמה לכן האמונה היא הנקודה הכי גבוהה שבאדם במקום שאני מאמין אני הולך להיות אחד עם מושא האמונה.
- בליל הסדר מציאות האמונה עצמה מקבלת את כל המקום שלה ואז אני נמצא בתודעה נשמתית באמונה השלמה ואז לילה כיום מאיר. מציאות של הירת של וודאת הלילה הזה לא מסתיר לי כלום לא מחשיך ממני כלום אני רואה באופן כזה ברור את הקב"ה. ולכן אני יכול לומר נשמת כל חי, מי ידמה לך, ומי ישווה לך- אני נמצא במציאות של בהירות כל כך גבוהה שאני יכול לומר נשמת, הלל להוודת ולהלל את הקב"ה בפה מלא – לא כי קראתי אלא כי אני עכשיו חווה בגוף ראשון את יציאת מצרים את קריאת הים – לכן קריאת הים נעשתה בלילה – הלילה הזה היה למעשה יום כי רק שאתה מחשיך את כל המציאות אתה יכול להגיע למשהוא שהוא מעבר – כמו החטופים. כשאתה יכול לתהות ולהרהר על המציאות ע"פ שהתגבשה לך ביום מן ניצין ומאז אתה הולך אית המצב נתון בלי לבחון את עצמךך האם זו מציאות שאתה רוצה לתקף אותה מיום ליום ומשנה לשנה רק – שאתה במצב של לילה יש הסתר במציאות החיצונית ואז מתגלה האמונה.
- להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות. בלילות אתה במצב חשוך קשה אז ואתה לאמונה.
- כאן זה הפוך להגיד בבוקר חסדך –דווקא כשאתה במצב כל כך מאתגר אז מתגלה משהוא עמוק יותר שורש חייך מתגלה.
מה שקורה בפסח – אתה הופך להיות אחד עם הקב"ה – כדי שהדבר הזה יקרה אתה צריך לאפשר לעצמך לילה אחד בליל הסדר לצאת מהשגרה הרגילה אל תגיע לליל הסדר מתוך ניקיונות, דפים מסודרים,ף מתוך הרגיל חג רגיל – תנסה לצאת מהשגרה מעצמך בתוך הסדר של סימני הסדר תרשה לעצמך לצאת מהסדר להפר את התדמית הזאת את המיקום הזה וככה אתה מייצג את עצמך ותן לעצמך לגלות משהוא פנימי שבך – תחיה בלילה הזה מתוך נשמה. עוזר לשתות 4 כוסות יין – לאפשר להשתחרר. עוזר גם שננוח ב"ה בשבת.
- מי אנחנו? מה אנחנו? מה אנחנו יכולים להוציא מתוכנו בלילה הזה ?לדבר להיערך לזה – משהוא באנרגיה צריך להשתנות כדי להוציא ממני משהוא אחר.- אנחנו רוצים להגיע לסדר ממקום אחר.
- שירה של פסח מתפרצת – אני מגיע לתודעה שבתודעה יש הרבה עונג הרבה מתיקות.
- קריאת הלל ונשמת כל חי, מדרשים, שירים.
- לילה שהוא באמת לא לילה הוא אור ואנחנו נמצאים באור גדול והנשמה מחכה למצוא את הנתיב הזה שדרכו היא תוכל להתבטא- הרחבת הדעת השמחה שיש בפסח היא הכוח תוצאה של המפגש.
- פסח הוא חג האהבה – נסוב סביב המפגש שהיה בליל הסדר ושביעי של פסח : זה המפגש שיש לנו בפסח בליל הסדר שלנו.
המקורות :
האדמו"ר – עיקר עבודת ימי הפסח הוא בחיזוק האמונה דרך ההשקטה – השקטת המחשבות – דבקות על חושית ועל שכלית. חיזוק האמונה דרך ההשקטה כי אמונה אתה יכול לחזק רק שאתה נמצא במצב על חושי ועל שכלי.
האדמו"ר כותב :
"אני מאמין באמונה שלמה שהבורא הוא הנמצא היחידי בעולם ואין שום מציאות זולתו וכל העולם וכל אשר בו הם רק הארת אור השם".
כל פרטי הנבראים הם רק הארת אלוקות – זה משפט שהשכל לא מקבל אותו הוא לא מובן השכל מתנגד אליו. כי המשפט הזה לא עונה לשכל הוא פונה לחוויה למצב קיומי עמוק יותר מהשכל ששם האדם מגיע לווגאות לבהירות כל כך עמוקה שהוא בעצם מגלה את ההזיוף השרק של המציאות עפי שהחושים קולטים אותה או השכל או התודעה הגופנית של מגדירה לו אות והוא מגע למשהוא עצור יותר שבולע בתוגו את על המציאות הפיקטיבית החושי. רק במצב של התקב אתה יכול להצהיר כזא הצהרה מתוך מקום פנימי רמיתילא קקאת לא כשיננת מתוך הספר כי באמת מצב הנפש שלך עכשיו.ואז הוא אומר ואמר : כי בטוח לו יועיל הרבה הוא בטוח שמצב השקטה יועיל מאוג לחיוק האמונ לאחר ההתמדות בהשקטה איזה בועות בהקשר של אמונה אז כשיאמר זה אלי ואנווהו – כל יום בשירת הים "זה אלי ואנווהו" – יהיה בבחינת מראים באצבע כמו שמובא כל זה במדרש. אתה צאחך לנגיע למצב שך אמונה חושית לא מבוססת על החושים אלא אמנוה כל כך ברורה לך זה כאילומ כמו שאתה רואה את זה בעינייםץ – איך אתה מגיע למצב כזה יש שלוש מדרגטת באמנה:
- מראין באצבע – הנה זה השם. "זה אלי ואנוהו" – בוא וראה כמה גדולים יורדע הים – משה עד שראה את הדמות – דמות השם. אראני נא את כבודך – לא תוכל לראות את פניי.
חציית ים סוף – יותר ממשה – ראה הדור ההוא שאמר "זה אלי ואנווהו" – זה היה כל כך מוחשי זה אלי – המציאות הייתה כל כך מוחשית זה אלי
ראתה שפחה יותר ממה שראה יחזקאל. זה הייחוד של קריעת ים סוף.